שאלת העונש – עבירות של הוצאת חשבוניות מס על תקבולים שהתקבלו מבנק אדנים מבלי שהתקבולים נרשמו בספרי החשבוניות של החברה שהיה רשום כמנהלה ומבלי לדווח על כך לשלטונות מע"מ

המערער הורשע בבית משפט השלום )כב' השופטת אמסטרדם(, בעבירות של הוצאת חשבוניות מס
על תקבולים שהתקבלו מבנק אדנים מבלי שהתקבולים נרשמו בספרי החשבונות של החברה שהיה
רשום כמנהלה. ומבלי שדווח על כך לשלטונות מע"מ וכן בהגשת דוחות תקופתיים למע"מ
הכוללות ידיעות בלתי נכונות. השופטת גזרה עליו בגין עבירותיו מאסר בפועל לתקופה של
9 חודשים, מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 40,000 שח וכן גזרה על החברה עצמה קנס בסך
60,000 ש"ח.

לאחר הגשת הערעור עשה המערער מאמצים רבים לשם הסרת המחדלים ועלה בידו לשלם סכום של
200,000 ש"ח. בעקבות זאת הסכימה המשיבה להקטנת תקופת המאסר בפועל ל- 6 חודשים,
במקום 9 חודשים. והמחלוקת שבין הצדדים נסבה על אופן ריצוי תקופת המאסר.

ב"כ המערער טוענת כי יש לאפשר את הריצוי בעבודות שירות בעוד שב"כ המדינה מצידה,
גורסת כי לנוכח חומרת העבירות מן הראוי שהמאסר ירוצה בבית הכלא ממש.

אין צורך לחזור ולפרט כאן את כל הרקע והנסיבות שכן אלה פורטו בצורה נרחבת ויסודית
ביותר בגזר הדין נשוא הערעור. באותו גזר דין ציינה השופטת כי מדובר במקרה שבו
המערער נפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, שכן מדובר במי שהחל את דרכו כעו"ד מצליח ועקב
הניהול הכושל של הפרוייקט שבו מדובר הגיע למצב כלכלי קשה שבו עליו לבצע עבודות
מזדמנות ועקב כך גם נפגע קשה במצבו הבריאותי. השופטת ציינה בגזר הדין את חלקו הנכבד
של מר תשובה לענין זה כאשר כלפי מר תשובה לא ננקטו כל צעדים שהם והוסיפה וקבעה כי
אם היה המערער מסיר את המחדלים כי אז לא היה מגיע למצב שבו עליו לרצות מאסר בפועל.